פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 1 · פסקה 24

עם הילד. סוטה י"ב ב'. כי מ"ש ותראהו את הילד הוא כפל לשון ע"כ דורש נוטריקון ותרא ה"ו את הילד עם הילד שאותיות ה"ו מן השם הוא כמ"ש אני והו הושיעה נא. ולא דרש תיבת את לרבות השכינה כי זה כלל גדול שתיבות הריבוי באים לרבות דבר קטן מדבר המפורש. את אביך לרבות אחיך הגדול. את אמך לרבות אשת אביך את בשרו את הטפל לבשרו את ה' לרבות ת"ח ולא בהיפך לרבות דבר גדול מהמפורש. ואם ימצא איזה מקום בהיפך הוא למוד מכאן בגז"ש כנ"ל:

וקרי ליה נער. נער גדול הרבה מילד כמ"ש והנער שמואל משרת את ה' תנחומא. ותיבת נער מכחיש לתיבת ילד (ד"ר פי"א ס"ה שביום שנולד דבר עם אביו ואמו והלך ברגליו):

בעל מום. וח"ו שיספר הכתוב בגנות צדיקים כמ"ש ב"ר פר' ע' סי' ט"ז וע' לקמן פי"ג בסי' י"ג:

חופת נעורים. לשון הגמ' שמא לא אזכה לחופתו ע"כ עשתה לו חופה בתיבה לקינה ואבל ובילקוט בשם מדרש אבכיר והנה נער בוכה זה אהרן שאהרן עמד שם ובכה עליו. עוד שם והנה נער זה המלאך כמ"ש רוץ דבר אל הנער הלז זכריה ב' ז':

בא גבריאל. כנ"ל בשם מדרש אבכיר שהיה שם מלאך וע' לעיל סי' כ"ג ומש"ש:

מנהגו כנער. שיש בו דעת כנער וזה לשבח ולא לגנאי:

מנין הכירה בו. הרי אף על עמו גזר כדלעיל סי' י"ח וא"כ אולי מצרי הוא:

מהו זה. משמע ולא אחר ולשון הגמרא אמר ר' יוחנן מלמד שהתנבאה שלא מדעתה זה נופל ליאור וכו':

צופים ואינם יודעים מה צופים. שלפי פשוטו שמצפצפים כצפור ומהגים כיונה משמע שאינם מדברים כב"א והלא גם האובות והידעונים מדברים מעט כב"א ע"כ דרשו מצפצפים נוטריקון ובהיפך אותיות צופים מה צופים הוגים מה הוגים:

רגלי העם. וס"ד אשר אנכי בקרבו ע' ב"ר פצ"ז סוף סי' ג' וש"נ ומבואר הדרשה כולה באר היטב:

כ"א בניסן. ז' של פסח שבו נקרע הים והחשבון מבואר ברש"י בגמרא בשם סדר עולם וע' לעיל ס"ס כ"א. כי להנצל מטביעת היאור ולהציל כל ישראל צריך זכות גדול וע"כ שיום זה מוכן להצלת כל ישראל מטביעת ים סוף על ידו:

בז' באדר. ע' רש"י בגמרא: