פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 38 · פסקה 3

דרושים לכל חפציהם. מעשיו הגדולים הם חוקי התורה היקרים דורש לכל מה שיחפוץ בהם בשינוים רבים אף שכוון לענין אחד כמו כאן שאמר קח לך פר בן בקר לחטאת שבא לכפר על מעשה עגל וכ"ה ברש"י בחומש כאן. ובריש חוקת קורא לכפרת העגל בלשון נקבה כמ"ש במ"ר פר' י"ט ס"י. תבא אמו ותקנח. ובריש סדר שמיני קח לך עגל בן בקר שהוא ג"כ לכפר על מעשה עגל ותיבת שנאמר צ"ע ואולי צ"ל וכן ויאמר ה' אל אהרן ומ"ש לכפר על מה שעתיד. שכבר כתבנו כמה פעמים בפרשיות הקודמים שסדר תרומה תצוה תשא עד מעשה העגל היה אחר מעשה העגל ע' לעיל פל"ג ס"ב ב' וכאן אמר המדרש לפי מה שכתוב קודם מעשה העגל אך באמת כוונת המדרש מ"ש לכפר על מה שעתיד במיתת נדב ואביהוא שלא ימותו אלעזר ואיתמר וכמ"ש לקמן פר' זו ס"ז בהדיא. ובפסיקתא רבתי פ' י"ד ס"ב וז"ל א"ר לוי כל מה שהקב"ה רוצה הוא עושה כשביקש קרא לקרבנות זכר שור או כשב או עז כי יולד וכשביקש קורא בלשון נקבה ויקחו אליך פרה אדומה. ומ"ש שור הוא ג"כ לכפר על מעשה עגל כמ"ש ויק"ר פכ"ז ס"ס ג':

ד"א שעשה הקב"ה. פי' ד"א זה הדבר וכדלקמן ס"ד שאין דבר אלא ד"ת:

שהלבישו כמלה"ש. שכאן כתוב כתונת בד קודש ואצל מלאכים כתוב לבוש בדים כמ"ש ויק"ר פ' כ"א ס"ס ו' ועל שהיה בן תורה שדומה למלאך ה' הלבישו כמלאך וכמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא:

הדעת מאסת ואמאסך. שאינך כמ"ש שפתי כהן ישמרו דעת. והיל"ל תמאס מכהן לי הרי שני אלפין נוספים לבד תיבת מאס הרי ג' מאוסים ע"פ מדה י' שנוי באותיות:

הרי הוא כמלאך. ומקומו ומדרגתו למעלה כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ואם לאו למטה בגיהנם ודורש עיפתה ע"פ מדה ט' וממעל עיפתה לעוף כעוף. או מלשון עיף עיפתה שעייפים בה. וכמ"ש ירמיה נ"א נ"ח בדי אש ויעפו היינו בגיהנם:

צלמות ולא סדרים. סיפא דקרא של ארץ עיפתה כמו אופל והמשנה נקרא שיתא סדרי משנה על שנסדר ענין לענין ששייך לו וזה מקל הלימוד שכל ענין מזכיר את הסמוך לו ומי שלומד בלא סדרים משכח מהרה:

תלמידו של הקב"ה. לעיל פכ"א ס"ג ע"ש ותבין כאן: