קריאה במקור

פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 42 · פסקה 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

נתנדה משה. לשון התנחומא סי' כ"ב מפי ב"ד של מעלה וכל הענין שם:

ולא נתנחם. ואז הרגישו צרת אביהם ונתחרטו:

אלא וילך יהודה. וירד משמע שאחיו היו בהר וירד יהודה לבקעה ואא"ע לירידת מקום תנהו ענין לירידת מעלה ודורש כאן גז"ש ע"פ מדה כ':

משל למדינה. והנמשל שישראל שלחו את משה שיקבל הלוחות והתורה לעבוד את הש"י שזהו עטרה שלו ואחר ששלחו אותו חטאו בעגל ועל ידי כן גער במשה לך רד:

ובוחרים במתים. כמ"ש בתהלים וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב וכמ"ש ירמיה ב' ועמי המיר כבודו בלא יועיל:

מפני עמך אשר פדית לך. עיין לעיל פר' כ"ד ס"א וש"נ ומבואר. ודוד אמר פסוק זה לשבח שכ"י הוא עמנו בין בצרה בין ברווחה:

זה אלהיך. נחמיה ט' י"ט:

זה אלהיך אין כתיב כאן. פי' שבתורה אינו כתוב זה אלא אלה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 4fff13d40f88216404e0705a3f0d8bc48bf2048bc075b134942026f20b39d488