מבור שאון ממצרים. כמ"ש ירמיה מ"ו י"ז קראו שם פרעה מלך מצרים שאון. ומ"ש בור כמ"ש עד בכור השבי אשר בבית הבור. מטיט היון כמ"ש בחומר ובלבנים ובנביאים וכתובים נקרא החמר טיט ג"כ:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 23 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על סלע זה הים. מכילתא פסוק ואתה הרם את מטך הובא בתנחומא שם ובאבות דר"נ סוף פל"ג וז"ל נעשה סלעים סלעים:
לכך נאמר את השירה הזאת. שהוא מיותר שהיה די במ"ש ישיר משה ובנ"י לאמר אשירה לה' וגו' לדרוש גז"ש. וע' ויק"ר פכ"א ס"ס ב' הרבה דרשות על תיבת זאת ע"פ גז"ש ואחת מהם על המילה וצ"ע שאינו דורש כאן כמו שם שחושב עשרה דברים שנקראו זאת מדברים שכבר נתנו להם ושעתידים להיות. ומ"ש מעידה עלינו שאנו טהורים על שבאמירת השירה נמחל להם כל עונותיהם כמ"ש שי"ר סוף פסוק הנך יפה ובמדרש תהלים ריש מזמור י"ח ועי' לקמן פכ"ד ס"ס א' בביאור. רק המילה היה לעד וכמ"ש סוף סדר וילך וענתה השירה הזאת לפניו לעד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fff13d40f88216404e0705a3f0d8bc48bf2048bc075b134942026f20b39d488