שנינו אותו הלשון. מ"ש בשמות ג' פסוק י"ח אלהי העברים נקרה עלינו והם אמרו אלהי ישראל. וחלילה למשה שישנה ציווי הקב"ה אלא הענין כמ"ש לעיל ריש סי' י"ד שאסף את הזקנים ולא באו עמו שהשמיטו עצמם ובאו לבדם ובזה נתערבב שנשתנה המעשה שנצטוה שכשיבא עם הזקנים יאמר אלהי העברים כמפורש שם ולא ידע איך לעשות ע"כ שינה הלשון לשבח שתחת אלהי העברים אמר ה' אלהי ישראל וזהו שנכשל ונתירא ועי' בתנחומא:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 5 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הקשה כנגדנו. שאצל פסוק אלהי העברים כתוב ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך אך לא שידבר על ה' תועה מי ה'. וע"כ כאן כשאמרו אלהי העברים השיב רק לענין השליחות למה משה ואהרן וכו' ולא דיבר תועה על ה':
אלא פן יפגעך. תנחומא וארא סוף סי' ב':
לחלוק כבוד. לקמן פ' ז' סי' ג' וש"נ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fff13d40f88216404e0705a3f0d8bc48bf2048bc075b134942026f20b39d488