חזרו ולא האמינו. דורש מדה ט"ו בכ"מ שכתוב בתורה כשבא משה במצרים ויאמן העם. ובתהלים ק"ו כתוב אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך. ואח"כ כתוב באותו מזמור ויאמינו בדברו. והכריע שבאמת בתחלה כשבא ואמר להם הסימנים ועשה האותות האמינו וכשראה שלא קבל פרעה והכביד עולם חזרו מלהאמין כמ"ש ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וזהו הפסוק המכריע שעל זה כתוב אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך. עד כשזכו לגאולה ולקריעת ים סוף חזרו והאמינו שעל זה אמר ויאמינו בדברו וישירו:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 23 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היאך עושה משפט. כמ"ש לעיל פ' כ"ב ס"ס א' כי בדבר אשר זדו. וכמ"ש לקמן פר' זו ס"ט ע"ש ושם ותבין כאן. וזהו ותאחז במשפט ידי (כמ"ש וירא ישראל את היד) וכתוב אחריו הרנינו עמו שעמו ירנינו על המשפט שעשה במצרים בים:
וכל יש לו נתן בידו. שהאמין עליו כל רכושו בידו ובאופן זה היה האמונה של ישראל על הש"י שמסרו כל נפשם עם נשותיהם ובניהם וטפם רק על אמונת הש"י וכמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך וגו' לכתך אחרי במדבר וגו' ואע"פ שמפורש ויאמינו בה' הוצרך לדרוש גז"ש מתיבת אז ללמדינו באיזה אופן היה האמונה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fff13d40f88216404e0705a3f0d8bc48bf2048bc075b134942026f20b39d488