עץ יוסף על רות רבה · Parasha 7 · פסקה 7

מה לאחורי תרעא כו'. כלו' מה שנזדמן שם לשעה וכי לאחורי השער היה עומד. דמדכתיב והנה הגואל עובר משמע כי מיד כשישב בועז היה הגואל עובר. אמר רבי שמואל בר נחמן דודאי מאת ה' היתה זאת [להניעו ממקומו ולהביא אותו שם] שאפילו היה בסוף העולם הטיסו [פירוש הפריחו] הקדוש ברוך הוא לקיים דבר בועז שאמר והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל [וזה שאמר הכתוב והנה הגואל עובר בעבור אשר דבר בועז כי צדיק וישר הוא ונאמר עליו ועל כיוצא בו ותגזור אומר ויקם לך (אגרת שמואל):

שני גדולי עולם רבי אליעזר ורבי יהושע בועז עשה. כך צריך לומר וכן הועתק בספר אגרת שמואל. דאם לא כן קשה שחסר כאן דעת רבי יהושע:

בועז עשה את שלו. [כלומר שרבי אליעזר ורבי יהושע סבירא ליה] שלא מפני שלא יצטער בעז היה אלא מפני שכל העושה מצוה מסייעין אותו מן השמים. ולכן מאחר שנעמי רות ובועז נתכונו לשם שמים ועשו כל אחד כל מה שבידם לעשות עזר ה' בידם למהר המצוה בכל מה שאין בידם לעשות (יפה ענף). ופירושו בעז עשה את שלו בכבשו את יצרו ולא קרב אליה. וכן רות בהיותו נשמעת לדבר חמותה בהיות הדבר קשה ומסוכן. וכן נעמי כי לא נהגה כנשים השונאות כלותיהן. ומה גבי גם בהנתק הכח הקושר אותנה ואינה עוד כלתה מכל מקום רצתה לבקש לה מנוח. ומעתה הדבר מסור לשמים לגמור. וכן היה תיכף שבא הגואל (אגרת שמואל):

פלוני אלמוני שמו. ואף על גב דכתיב אם יגאלך טוב יגאל. כה אמר אם יגאלך הגואל טוב הוא לך שיגאל שאדם חשוב הוא (אגרת שמואל):

אלם היה מדברי תורה. ולפי זה יש לומר שטוב היה שמו ונקרא פלוני אלמוני על שם שהיה אלם מדברי תורה. שפלוני פירושו לשון כיסוי והעלם לשון כי יפליא על שנתעלמה ממנו ההלכה:

חס לי ליטלה. והא דאמר לבועז גאול אתה את גאולתי וכי לבועז שרי ולדידיה אסור. ועוד מה זה מסיים המדרש ולא היה יודע שכבר נתחדשה ההלכה כו'. הא בפני הסנהדרין היה עומד שכולם הסכימו בהלכה זו. ואפשר שהיו כמה מערערים בהלכה זו כמו שמצינו שדואג לא הסכים בהלכה זו כמו כן. והוא היה אלם מדברי תורה להכריע כמי ההלכה לכן אמר לבועז לפי דעתך שהיא הלכה ברורה ולא יהיו חכמים מחולקים בה גאל אתה: