עץ יוסף על רות רבה · Parasha 4 · פסקה 3

נפיל נסיב לנפילא. פירוש ענק לקח ענקית. מלשון הכתוב הנפילים היו בארץ (מתנות כהונה):

שמאיר פנים בהלכה. שמביא ראיה לדבריו (רש"י):

פרדכוס. פירש בערוך מלובן ביותר. ובשם רש"י (מדרש ב"ר פרשה ס ו ד"ה אמר) מצאתי שני לדוכוס מושל היה התובע ענינים של הבריות ומלבן את הדין ועושה דין בין אדם לחבירו. כלומר שאין לבן שם העצמי כי שמו קמואל או בלעם כדאיתא במדרשים אלא על ידי שהיה מלובן בעורו מאד או מלבן הדין כינו אותו בשם לבן. ורבי ברכיה אמר שהיה מלובן ברשע כלומר שהיה רשעו ברור ועל שם זה נקרא לבן. ומכל מקום למה שאין זה השם העצמי כגלית ונבל נשתנה לכתוב תחלה ושמו. לפי ששם אחר קדם לו לשם לבן והוא השם שנקרא כשנולד (יפה תואר). או פירושו שהיה מלובן ברשע שהיה מעדן ומענג עצמו במיני קישוט בכיחול ופרכוס עד שנתלבן מראהו עבור מעשי רשע מעשה זמה (נזר הקודש):

ושם משנהו אביה רבנן אמרי מה זה כו'. דרשו זה מדלא כתיב ושם השני ומדכתיב משנהו משמע שהיה שוה לו ואמרו רבנן מה זה רשע אף זה רשע. ומכל מקום כתיב שמו קודם ותירץ רבי יהודה בר סימון שנשתנו למעשה הטוב:

שנאמר דבר ה' אשר היה אל יואל בן פתואל. וסיים במדרש במדבר רבה (פרשה י יד) פתואל זה שמואל ולמה נקרא שמו פתואל שפיתה לאל בתפלתו: