אלי קרי ולא כתיב אמה ליה שמא יבוא כו' ואף על פי כן עלי כו'. רצונו לומר שרות אמרה לנעמי את אמרת לי לרחוץ ולסוך תחלה ואחר כך לירד לגורן. זה לא נאה לי לעשות כן שאם יפגע בי בדרך אחד מהכלבים (על דרך הכלבים עזי נפש) [רצונו לומר בני בליעל] ואני מקושטת ומבוסמת יחשבני לאחת הנבלות ויבא אלי לשחוק בי. ואף על פי כן עלי ליישב הדברים ולמצוא פשר דבר לקיים ציווי שלך. וכך אני עושה ארד הגורן תחלה ושם אעשה ככל אשר צויתני. ארחוץ ואסוך וזה שנאמר ותרד הגורן תחלה ואחר כך ותעש כאשר צותה חמותה. ולכן לא נכתב מלת אלי להורות על זה כי לא עשתה ממש כדברי חמותה כי שנתה הסדר כאמור. וזה שנאמר כל אשר תאמרי אבל לא כסדר שאמרת אלי ולזה חסר מלת אלי. ובזה דייק גם כן דלא קאמר ותעש כל אשר צותה חמותה אלא ככל משום דלא עשתה ממש כל אשר צותה כי שנתה הסדר (אגרת שמואל ומתנות כהונה):
קריאה במקור
עץ יוסף על רות רבה · Parasha 5 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 73edae6968425cde1ee78d7c27bf329429952ec33fd9319d298ed7b96b576dc1