דרך קשתו כאויב. בא וראה עד היכן גברא מדת הדין שנאמ' פסוק זה כלפי שכינה שאלמלא מקרא כתיב אי איפשר לאמר דרך קשתו כאויב תחת אשר אמר הכתו' (זכריה ט יג) דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון וגו' נהפך עליהם שנ' דרך קשתו תחת שאמ' הכתו' (תהלים צח א) הושיעה לו ימינו נהפך עליהם. נצב ימינו כצר זהו שאמר הכתוב (במדבר לג נו) והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם. נצב השם לדין והעיר ימינו כצר על ישראל. ס"א נצב השם לנקום נקמת ימינו זו התורה ועמד כצר וכן הוא או' (ויקרא כו כה) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברי. ויהרוג כל מחמדי עין אלי תינוקות של ישראל הנקראו מחמדי עין כענין שנ' (הושע ט טז) גם כי ילדון והמתי כל מחמדי בניכם וכשאמ' כל ריבה הרבה ענינים. באהל בת ציון יש שפיכה לרעה ויש שפיכה לטובה כענין שנ' (זכריה יב י) ושפכתי על בית דויד וגו' ולרעה דכתי' (ישעיה מב כה) וישפוך עליו חימה אפו.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על איכה · פרק 2 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Echah. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922225
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 034ccfafa9df6b6e26e21db4274fc3582ee932807e84e33d1a446080f23e43a5