עודינה תכלינה עינינו. כלומ' עודינו בארצנו תכלינה עינינו שהיו עינינו מיחלות אל עזרתנו הבל אלו חיל של מצרים ששלחו ישראל לבוא לעזרתם וכיון שנכנסו לים הראה להם השם כמין גופים תפוחים בים והם או' אלו לאלו מי אלו ומשיבין זה לזה אלו הפגרים שמתו בים סוף כשבאו ישראל ממצרים ומיד היו מתמלאים חימה אומ' העם שכך גרמו לאבותיהם אנו הלכין לעזרתם מיד הולכין וחוזרין להם למצרים לכך נאמ' בצפייתנו צפינו אל גוי לא יושיע וכן אמ' ישעיהו (ישעיה ל ג) והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה כל הבאים אל עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה ואומ' (ישעיה ל ז) מצרים הבל וריק יעזורו לכך נקראת לזאת רהב הם שבת. ס"א עודינה תכלינה עיניהו עדין היו מצפין לעזרת הבל. (תוספת רש"י המאור הגדול ז"ל).
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על איכה · פרק 4 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Echah. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922225
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 034ccfafa9df6b6e26e21db4274fc3582ee932807e84e33d1a446080f23e43a5