פרשה ציון בידיה. דומה לאבל שאין לו מנחמין והוא ממתין שעה או שתים שיבאו המנחמים כמנהגו של עולם לפרוש המצעות ולישב עליהם ולהביא לו שיאכל כיון שישהא כל כך ולא בא מנחם לו מה יעשה בעל כרחו פורש הוא בעצמו בידו וישב על הארץ לכך נאמר פירשה ציון בידיה מה טעם מפני שאין לה מנחם ולא דיי שלא באו לנחמה אלא גם צוה י"י ליעקוב סביביו צרים אלו עמון ומואב שהיו שכנים רעים לישראל דאמ' עולא בפ' חלק עמון ומואב שכיני בישי דירושלים הוו. ס"א פירשה ציון בידיה כאדם שטובע במים והוא פורש את ידיו למצא שום דבר להנצל ואינו מוצא. צוה י"י ליעקב שכיניהם היו להם קשים יותר מכלם. היתה ירושלם לנדה ביניהם. לריחוק וכן הוא אומ' (יחזקאל ה ה) זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על איכה · פרק 1 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Echah. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922225
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 034ccfafa9df6b6e26e21db4274fc3582ee932807e84e33d1a446080f23e43a5