גם תנין חלצו שד. כלומ' אע"פ שדרך התנים שהם מתאכזרין על בניהם ואין נותנין לבניהם להניק עד שיבכו הרבה ובשעה שהן מניקין בניהם מכסין על פניהם כדי שלא יראו את פניהם אדומים בבשר ויאכלו אותם אעפ"כ גם אותם על כל זאת חלצו שד הוציאו שדיהן ומיניקין בניהם אבל בני עמי היו לאכזר כיענים במדבר שכיון שיולדת את בנה שוב אינה חוזרת עליו וכן הוא או' (מיכה א ח) אעשה מספד כתנין ואבל כבנות יענה. התנין בניו סופדין אבל לא מתאבלין אבל בנות יענה נאמ' בה אבל לעולם אינה חוזרת על בניה לכך נאמ' בת עמי לאכזר לא היו חומלין על בניהם בהשתפך נפשם אל חיק אמותם וכתב הנביא זה על קינות לבכות את ישראל להודיע כמה צרה גברה עליהן.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על איכה · פרק 4 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Echah. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922225
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 034ccfafa9df6b6e26e21db4274fc3582ee932807e84e33d1a446080f23e43a5