מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 5 · פסוק 11

ראשו כתם פז. כיון ששאלו אומות העולם לישראל מה ראיתם להדבק בשם יותר מכל אלהי העמים הם מגידים להם שבחו במקצת. צח ואדום דגול מרבבה. ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת. לחייו כערוגת הבושם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר. ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש מעיו עשת שן מעולפת ספירים שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים. חכו ממתקים וכולו מחמדים. כד' מיני שבח כנגד כד' ספרים.

ראשו כתם פז. דבר הכתו' דברים הנשמעים לאוזן דרך מלך מהודר ואיש גבור ונחמד למראה ונאה עד אין חקר. וכל זה הספור על שם מעשיו של הקב"ה והתורה שנתן לעמו להודיע לכל באי העולם כי אין כי"י אלהינו. ואין תורה כתורת משה רבינו איש האלהים. על כן אנחנו מתאמצים בבוראינו ובתורתו כענין שנ' דרשו י"י בהמצאו. דרשו י"י ועוזו בקשו פניו תמיד. ראשו כתם פז. התורה שנתן לנו שנקראת ראשית שנ' י"י קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. כתם פז. הנחמדים מזהב ומפז רב. ואו' לא תסולה בכתם אופיר.

קווצותיו תלתלים. על שפתח בראש דבר על השיער שבראש. ופירושו על קווצי האותיות של תיבה שאם החליף דלי"ת ברי"ש או בי"ת בכ"ף או ה"א בחי"ת מחריב כל העולם. וכן אז"ל על כל קווץ וקווץ של תורה יש בו תילי תלים של הלכות לכך נאמ' קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. שהשיער השחור נאה לבחור. ואעפ"י שכתו' ושער רישיה כעמר נקי כל אחד ואחד ממנו לעינינו מתפרש. שחורות כעורב שאם אין אדם משחיר מין השחור ומעריב ומחשיך בבית המדרש ללמוד דברי תורה אין דברי תורה מתקיימין בו. שחורות כעורב. שאם אין אדם מתאכזר על עצמו כעורב על בניו אין דברי תורה מתקיימין בידו. שחורות כעורב. כל הצבעונין מתחלפין לשחור והשחור אינו מתחלף למין אחר. כל כך הדתות מתחלפות לדת אחרת. אבל התורה לעולם משתנה ואינה מתחלפת שנ' יראת י"י טהורה עמדת לעד. ואו' כי לא תשכח מפי זרעו. ד"א. קווצותיו תלתלים. זה הסרגול. שחורות כעורב. זה הכתב שהוא שחור על גבי לבן. ד"א. קווצותיו תלתלים. בזמן שאדם נכנס ללמוד תורה והוא שומע תלי תלים אם נצל הוא בורח ואם בקי הוא שמח שמצא מלאה מרובה והשכר מרבה כנגדו.