מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 5 · פסוק 2

אני ישנה ולבי ער. אמרה כנסת ישראל אני ישנה במלכיות כאדם שעברו עליו הרבה צרות ומתוך הצרות נפלה עליו תרדמה ויישן לו. כך ישראל בגלות כישינים ואינם יודעים מאי זו מדרגה ירדו ואלה הם צועקים לאלהים בחזקה אולי ירחם עליהם להשיבם למלכותם הראשונה לכך הנביא או' לה לכנסת ישראל שמעי נא זאת עניה ושכורה ולא מיין ולבי ער. זה הקב"ה כענין שנ' צור לבבי וחלקי אלהים לעולם. והוא ישתבח שמו לעד ולנצח נצחים וישועתו תדירה עלינו שנ' הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

קול דודי דופק. על ידי הנביאים.

פתחי לי. כלומ' חזרי בתשובה עד שאבא ואגאל אתכם. וכן הוא או' על ידי משה איש האלהים בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'. ואו' ושב י"י אלהיך וקבצך מכל העמים אשר הדיחך י"י אלהיך שמה. ועל ידי הנביאים נאמ' אם תשוב ישראל נאם י"י אלי תשוב. ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד.

אחותי רעייתי יונתי תמתי כנגד ד' מלכיות שסבלתם העול שלהם. שנ' כל זאת באתנו ולא שכחנוך וגו'.

שראשי נמלא טל. כלומ' מיום שהגלתי אתכם ולא בחרתי באומה אחרת ולא אמרתי לאחד מן האומות לבנות לי בית לשכון בו כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. לא אבא בעיר אחרת חוץ מירושלם שנ' העיר אשר בחרתי והוא משל על מי שהוא חוץ מביתו והטל יורד עליו והרסיסים של לילה. שהגלות נמשל ללילה. שנ' שומר מה מלילה שומר מה מליל.