כשושנה בין החוחים. כשם שהשושנה נאה בין החוחים והכל מכירין השושן לחוח כן ישראל ניכרים בין האומות ומובדלין מכל טומאותיהם וגיעוליהן כשושנה בין החוחים. ואם נטתה לכאן ולכאן מתקרעת בחוחים. כך אם ינטו ישראל מדרך י"י מיד אומות העולם באים לעליהם ומכים בהם ומענישים אותם. כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו קשה להלקט מבין החוחים כך ישראל קשים להגאל מבין האומות. כשושנה בין החוחים. מה השושנה הזאת אינה אלא לריח כך ישראל לא נבראו אלא לריח להלל לשם שנ' עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. כשושנה בין החוחים. כשם שהשושנה נכמשת מפני השרב כך ישראל מצטערין מפני עשו כיון שיכלה עשו שנ' ולא יהיה שריד לבית עשו. מיד ישראל צצין כמו השושנה שנ' אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה. השושנה כשהיא קטנה נקראת חבצלת וכשהיא גדולה נקראת שושנה. ולפי שישראל בין האומות בכל מיני צרות לכך נקראת כשושנה בין החוחים.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Canticles. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922234
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1af061d837c5bf4fe8f5374be23f80f5ba53e13c4d8d4fabc5f19dbb22bd7fcf