צרור המור דודי לי. לשעבר אעפ"י שנרדי נתן ריחו מחל לו הקב"ה שנ' ויאמר י"י סלחתי מדבריך וצרר שכינתו ומצאה בין שני בדי ארון שנ' בין שדי ילין. כשם שהשדים בלועים בבגדה של נערה כן היו שני בדי ארון בולעין מן הפרוכת שנ' ויאריכו הבדים ולא יראו החוצה נראין ואינן נראין. בולטין כשני דדי אשה. וכתי' ונועדתי לך שם וגו'. ולעתיד צרור המור דודי לי. בין שהוא מסרני בגלות בין שהוא מר לי בשעבור מלכיות דודי לי אהבתי לא אשכח לא שכחתיו. כענין שנ' כל זאת באתנו ולא שכחנוך. בין שדי ילין. אהבת תמיד בלבי ייחודו קשור בנפשי. ד"א. צרור המור. כשם שצרור המור האשה משימתו בין שדיה כדי להריח כן השכינה בין שני בדי הארון.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Canticles. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922234
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1af061d837c5bf4fe8f5374be23f80f5ba53e13c4d8d4fabc5f19dbb22bd7fcf