מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 8 · פסוק 10

אני חומה ושדי כמדגלות. עמדתי בייסורין כחומה ולא בעטתי בהם.

אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. הקב"ה יקרא לנו שלום שנ' הנני נוטה אליה כנהר שלום. ד"א. אחות לנו קטנה. נאמר על דור שבאחרית הימים שהיא קטנה שבבנות נתמעטו חכמים. נתמעטו הצדיקים. ונתמעט העושר. כענין שנ' והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם י"י. אין לה מעשים כמה להתלות בימי הזעם. מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה. כלומ' מה נעשה לישראל באחרית הימים ביום שידובר בה שיאמרו האויבים לאבדם ולהתעותם מדברי תורה. שנ' על עמך יערימו סוד. אמרו לנו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. אם חומה היא. עומדת בייחודו של השם כחומה והם מוסרין עצמם על קדושת השם. נבנה עליה טירת כסף שאין הרקב שולט כך לא יוכלו האויבים להשחיתם והשם מעמיד להם מושיע. ואם דלת היא. שכשם שהדלת פותח וסוגר כך יהיו בגלות בין הגוים שלא יעמדו בדתם ובחזקה. נצור עליה לוח ארז. כשם שהאש (שלוח ארז) שולט בו האש כך סופו לרקבון ולאש. אני חומה ושדי כמדגלות. משיבין ישראל אני חומה עתידה אני לעמוד כחומה נגד האומות כדרך שנא' בירמיהו ראה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחשת. כך יהיו ישראל כחומה חזקה בייחודו של מקום. ושדי כמדגלות. החכמים שבדור הם כשדיים המניקים את התינוק כך מורין לישראל אורחות חיים כמדגלות הללו שעומדים בפני האויבים כך חכמי ישראל מגינים על דורם.

אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. אז יקיף השם לרחם את ישראל כענין שנ' אז ראיתי בעניי. ויקרא להם השם שלום. כענין מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה.