מתנות כהונה על איכה רבה · Parasha 4 · פסקה 1

איכה יועם: רבי שמואל כו'. הרואה יראה שהספר חסר ונראה דה"ג ר' שמואל אמר איך כיסה דהבא כד"א כל סתום לא עממוך והוא מלשון יועם וכן ארזים לא עממוהו והרד"ק בספר שרשים הביא שלשתן בשורש אחד וכן בספר הקונקורדנצייא ושוב גרס ורבנן אמרי איך שינה דהבא. ודייק מדכתיב בתריה ישנא הכתם. או דרשו מלשון רוח עועים ונעוה לב שענינם דעה נשתנה ונחלפה מהנכון אל הפוכו ושוב גרס רבי חמא כו' עד איכה יועם דתני רבי חייא כו'. ובאות אמת הרבה להגיה בשם נוסח אחר והמאמין לא יחוש:

דתני ר' חייא כו'. בפרק כיצד צולין את הפסח:

עוממות. כבויות לגמרי:

ה"ג כיצד מביא מן הלוחשות:

לוחשות. בוערות:

כד הוה כו'. כשהיו החכמים יוצאים לבקש מזונותיהם מפני דוחק השעה היו החכמים האחרים קורים על אלו הנדחים תשתפכנה כו':

לארנטס. לפי הענין הוא כלי של זהב המזהיר ומבהיק:

בקברות. לשון רבים ומיעוט רבים שנים ובפרש"י באיכה יועם מביא מדרש זה ומשמע שלא גרס שתי:

כבר כתיב בני ציון. הרי שהענין מדבר בבני ציון: