קריאה במקור

מתנות כהונה על איכה רבה · Parasha 1 · פסקה 37

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כד דמך. כשמת:

לגמילות חסדא. לגמול עמו חסדים טובים בקבורתו:

וסליק כו'. ועלה עמהם:

והוה תמן כו'. והיה שם זקן אחד ורצה לכנוס ולפתוח לדרוש עליו דברי תורה ולא הניחוהו הבריות:

קדם כו'. לפני אלו אריות בתורה כלו' אבירים וגדולים בתורה אתה תפתח את פיך בתמיה:

שבקוניה כו'. הניחו לאותו איש זקן שישתבח במקומו כלומר כיון שבמקומו הוא קודם. נכנס ופתח כו':

להפליא כו'. הרי שכתוב שלש פלאות ובחורבן המקדש לא כתוב רק שנים פלאים תרתי משמע ובתוכחות לא כתב רק פלא א':

יהוי דין כו'. כלומר פיו של זה האיש יהא מבורך שיפה אמר:

אילו לא כו'. אלו לא הנחתם אותו לדרוש מניין היינו שומעין מרגליותיו:

ורוח הקודש כו'. חוזר למעלה על נחתה לה לנסיונן אלא שהפסיק בדרשות הזקן:

וכאן אף אלהים עלה בהם וגו' גר'. סיפיה דקרא ויהרוג במשמניהם (רזון):

וכאן נהרגו גרסי':

או עוף וגו' גרסי'. וסיפיה ושפך את דמו וכסהו:

וכאן שפכו גרסי':

ים אמר ליבשה כו'. שנבראו מן העפר ויבשה אמר כו':

שהרי בתוך הים מתו:

שאינה מעמידה גרסינן:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: f030733cd9c29c30fbdd881b6a5187e6d0a9957fdd6e8fed37fcd3ba65c72100