מתנות כהונה על איכה רבה · Parasha 1 · פסקה 6

אשכח חד ינוקא כו'. מצא תינוק אחד ונתן לו פרוטות:

וא"ל זיל גרסי':

נראה דה"ג ואייתי לן. ור"ל א"ל לך והביא לנו תאנין כו':

א"ל יישר כחך. כלומר יפה אמרת להביא לשנינו ביחד שוה בשוה שאתה תקח חליפי פרוטתך ואנכי אקח שכר רגלי משבא התינוק א"ל האורח קח וחלוק בינינו לקח התינוק ונתן לפני עצמו התאנים הרעים והביא התאנים הטובים ונתן אותם לפני האיש האורח אמר האורח יפה אומרים הבריות שבני ירושלים המה חכמים מאד כי בשביל שידע התינוק שלא נתן הפרוטות משלו לקח לו הרעים ונתן לפני הטובים אבל מ"מ לא אחפוץ בזה אלא בא ונעשה גורל בין שנינו:

אין אנא גרסי'. פי' אם אבא אנכי אליך ואקח את אשר לפניך ואם יבא לך מה שיש לפני קחנו לך ועשו ביניהם כן ונפל הגורל שהתינוק לקח אותן שהיו לפניו וענין השחוק היה שהיו כותבין כל אחד שמו על עץ קטן ונתנו בקלפי ואחד מהם שלח ידו ולקח עץ אחד ואם עלה בידו שם חבירו בא לו בגבולו ונטל את אשר לפניו. וחכמת התינוק היה שנתן לפניו הרעים מדרך המוסר ושוב היה קרוב לשכר ורחוק להפסד:

נאוזין. כך נקרא הגורל על שם שנעשה בעצים דקים כדאיתא בפרק כיצד הרגל דמסר ליה גאוזין לפי פי' הערוך:

מאן דאית קמך גרסי':