שא נא כליך. שחוז מאני זיינך שלא תאכילני נבלות וטריפות. אין שא אלא לשון שחיזה כהדא דתנינא אבל משיאה ע"ג חברתה ביו"ט ודבר זה שמעתי מקרובי ר"מ בר יצחק:
קריאה במקור
רש"י על בראשית רבה · פרק 65 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכן שלמה אמר ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו מכאן לסומין שאינן שבעים:
לא דמי ההוא דחמי סולגיתא פניא וכפין. סל הלחם ריקן ורעב:
למאן דחמי סולגיתא מליא ושבע. מן הראייה בלבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0d32fd4086205b7dd0b49693e04c32b5ad554730b2ea5f45fd7e360f633e1c8