צוהו על הגזל. שלכולם נתן לו רשות חוץ לעץ הדעת טוב ורע:
קריאה במקור
רש"י על בראשית רבה · פרק 16 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ודייק המו"ר מכל עץ הגן אכל תאכל צוהו על הגזל שעכשיו הרשוהו לאכול מכל עץ הגן לפי שהיה אדם יחיד בעולם ואין איש אחר עמו וכל מה שיש בעולם הפקר הוא לפניו ואינו גזל אבל משבאו לעולם דורות הבאים ולקח כל אחד ואחד בעולם חלקו אם היה אוכל מכאן ואילך מעצי הגן נחשב עליו כגזל שיש לאחרים חלק בו ומשלהם הוא אוכל:
רבנין דרשין ליה. בכל עניינין דאמרינן לעיל ועדיין דורשין היינו דרשה אתרת ויצו ה' אלהים השמר שתתנהג עמי כאלוה:
רמז על אבר מן החי. אפשר לומר תאכל מהו אכול תאכל בתחילה עשאהו אוכל ואחר תאכל:
ואת עביד סגי נהור. ס"א:
ננסא אותו נבוכדנאצר מלך בבל ננוס היה. קורטה בעי קטן. קטיעא מקוטע. פושכא זרת ארכו וזרת רחבו טפח סביב מתרגמינן פושכא סחור סחור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0d32fd4086205b7dd0b49693e04c32b5ad554730b2ea5f45fd7e360f633e1c8