להקדיש. לשום הקדש:
קריאה במקור
רש"י על בראשית רבה · פרק 1 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמרה תורה לא יחול שם שמים. אלא על הקרבן שאמר תחלה שם קרבן קודם שיזכיר שם שמים שמא יזכיר שם שמים תחלה ואח"כ יתחרט בו מן הקרבן ונמצא מזכיר שם שמים לבטלה בתחלת דבריהם:
ס"א אבל לאחר שיאמר מנחה תחלה ואח"כ לד' שוב לא יתחרט שכבר נידר ונידב הקרבן מפיו ע"כ:
בשעה שהבנין עולה בידו. יפה הוא מרחיב והולך:
ועולה. שמוסיף עליה סביב סביב ואם לאו שאין הבנין עולה בידו יפה כמו שהוא רוצה מרחיב מלמעלה ומקצר מלמטה כלומר אם התחיל מלמטה להרחיב הבנין בשעה שהוא רואה שאינו עולה בידו אם יכול לקצר ממה שהיה בדעתו לבנותו מתחלה הוא מקצרו מלמעלה אבל הקב"ה אינו כן שלא קצר ולא הרחיב אלא כמו שעלה בדעתו מתחלה:
כי כאשר שמים חדשים אין כתיב כאן אלא החדשים שנתחדשו כבר מששת ימי בראשית:
הדין הוא דכתיב הכא. את השמים ואת הארץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0d32fd4086205b7dd0b49693e04c32b5ad554730b2ea5f45fd7e360f633e1c8