א"ר לוי הרי שהרג ולא נהרג וכו' כשיבא אדם. נראה דדיוקו מדכתיב ברישא האדם בה"א ואח"כ אדם לכך דרש דהאדם קאי אהורג במזיד שנקרא האדם בגי' טמא כדאית' בתוס' לפי שהרג במזיד ואימתי נהרג כשיבא אדם היינו שהרג בשוגג שנקרא אדם שלא חטא במזיד שהוא יהיה עולה בסולם ויפול על האדם הרשע וכדאי' ברש"י ע"פ וה' אנה לידו שמרשעים יצא רשע ופי' הפסוק כך הוא שופך דם מי שהוא שופך דם ומסתמא קאי אאדם דדם בהמה וחיה הותרה. האדם הרשע שהרג במזיד באדם דמו ישפך: לפיכך. נתבזה. פי' דכתיב הנני מקים את בריתי וגו' ואת זרעכם. וע"י שחטא שלא רצה לקיים פי' נתבזה ונתגל בתוך אהלו עי"ז לא נתקיים הברית בכל בניו ונתארר כנען לעבדים:
קריאה במקור
משנת דרבי אליעזר על בראשית רבה · פרק 34 · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe7451a5bfd60b9678587bf308313310fbf149570118d7a31e0ed4e7c6edd261