זבין לי חד יומא מדידך כו' בצלו של עשו. דאיתא בזוהר שמות והובא בזוהר פ' בראשית ובפ' ויצא וז"ל דישתעבדון בגלותא עד דיסתיימו אותו יומו של מעלות עשו שנאמר נתנני ה' וגו' כל היום דוה והיינו יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים ולא יתיר אר"י אי יותר ישתעבדון לא ע"ש גזירת מלכא הוא אלא דלא בעיין למהדר כו' ע"ש ואיתא בגמרא דגיטין דף י"ז או בטולא דידך או בטולא דבר עשו ופירש"י שהם מכבדין אותנו וזש"ה זבין לי חד יומא מדידך היינו היום של מעלת עשו כנ"ל. אר"א מי שיודע לחשב יום הגלות ימצא שיום א' היינו אלף שנים ישבו בשלוה בצלו ש"ע היינו בגמרא כנ"ל בטולא דבר עשו משא"כ אחר אלף שנים שהיו בגליות מאחר דלא בעיין למיהדר כנ"ל אז גזירת רומייא קשים מפרסיים דיעקב לא קנה רק יום א' וא"צ לתירוץ הגמרא הא מקמי דאתו פרסיים כו' ודו"ק:
קריאה במקור
משנת דרבי אליעזר על בראשית רבה · פרק 63 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויאמר השבעה לי וגו' מה ראה אבינו יעקב וכו'. ר"ל שבאמת לא נתן נפשו רק קנה שסבר שעשו מכר ברצון הטוב כדכתיב ויבז עשו את הבכורה ובאם יתחרט ויחזור מהמכירה יחזור משא"כ עתה שאמר יעקב השבעה לי א"כ ע"כ טעמו שאף אם יתחרט לא יוכל לחזור מחמת השבועה והרי עי"ז יארוב להמיתו כאשר באמת אמר את בכורתי לקח וגו' ואהרגה את יעקב אחי א"כ קשה למה נתן נפשו ועיין ביפ"ת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe7451a5bfd60b9678587bf308313310fbf149570118d7a31e0ed4e7c6edd261