עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 3 · פרק 6 · Midrash 4

וזה אחד מאחד עשר כו'. פירוש מור זה הוא אחד מאחר עשר סמנים שבקטורת, ונקט מור משום שהוא ראש לכל הבשמים:

אי תימר דאינון תרין. פירוש אם תאמר סמים זה אינו רק שני סמים, והלא כבר נאמר סמים, קח לך סמים, ולכתוב סמים האחרון אצל הראשון ולכתיב קח לך סמים סמים ולבסוף לכתוב נטף ושחלת וחלבנה, אלא לפיכך כתבו אחרונה לומר שהוא כנגד חמשה הראשונים, כן הוא בפרק קמא דכריתות (ו, ב). אבל ממה שמסיים הספר בד בבד משמע דדייק מיתורא דבד בבד לומר שיהיו חמשה כנגד חמשה, והכי גרסינן מה תלמוד לומר בד בבד, והכי גרס בהדיא בספר ישן, ופירושו אי סמים פירושו תרי הרי כבר נאמר ופירושו ידוע שמיעוט רבים שנים, מה תלמוד לומר שוב בד בבד, אלא לומר תן חמשה כו':

בפיטום הקטורת. לכתוש את הסמנין ולערבן יפה:

והיה מעלה עשן. שהיו מכירין בעשב שהיא מעלה עשן זקוף ומתמר כמקל, ועיין ביומא דף ל"ח, א' ובירושלמי שקלים פרק אלו הם (פ"ה ה"א) וביומא פרק אמר להם הממונה (יומא פ"ג ה"ג):

והיו בקיאין במעשה הקטרת. שהיו יודעים לפטם כמותן היינו לכתוש הסמנים ולערבם יפה:

ולא היו בקיאין במעלה עשן. שלא היו מכירין בעשב שהוא מעלה עשן זוקף ומתמר כמקל:

של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה כמקל עד הקורות ואח"כ פוסה ויורדת כאשכול. כן צריך לומר, וכן הוא בפסוק אשכול הכופר (יפה מראה). פוסה פירושו מתפשט, וחבירו בבראשית רבה פרשה ט"ו (סימן ו) עץ שהוא פוסה על כל החיים:

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו. שאין כבוד שמים שעשן הקטורת יהיה פוסה מיד:

וכשנושאין אשה ממקום אחר. שלא ידעה מנהגם:

ומה ראית. שזכרת בזה:

והלא מעלה עשן כנגדי. עשב מעלה עשן כנגדי בתוך העשבים, ולא יכול שמעון בן לוגה לכוין איזהו הוא:

מגילת סממנים. שכתובים בה שמות סמני הקטורת:

זלגו דמעותיו. בזכרון החורבן:

אין אנו רשאין לספר כו'. דאגלאי מילתא דלשם שמים היו מכוונים בהסתר חכמתן, שהרי עכשיו שלא מצא הגון במשפחתו מסרה לאחרים: