עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 4 · פרק 12 · Midrash 4

שלוחיך. בית השלחין שלך, או רצה לומר שהוא נעזב ומשולח ואינו מוציא פירות (מתנות כהונה):

ועל הנחל יעלה על שפתו וגו'. ורצה לומר וגו' מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עליהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר:

לתרפיון. פירוש למזון, מלשון (תהילים קיא, ה) טרף נתן ליראיו בחילוף התי"ו בטי"ת (יפה מראה). ועיין כל זה בירושלמי פ"ו דשקלים (ה"ב) ובחלק דף ק, א':

מציץ עליה ותרף מזוניה. פירוש שמשעה שפורח עליהו מיד נותן מזונו, כלומר שמוציא פריו שלא כדרך האילנות שהפרי אינו יוצא אלא אחר פריחת העלין ימים רבים (יפה מראה):

להתיר פה. דריש לתרופה התר פה בנוטריקון:

להתיר פה שלמעלן. שכשמשים אדם בפיו מעליהו פותח לבו למאכל, ופה של מטה שמשלשל (ערוך):

להתיר פה אלמים. שיהיו מדברים:

להתיר פה עקרות. היינו פה של מטה רחם, שכל העקרות האוכלות מן העלין נפקדות, ואפשר שגם רב ושמואל כיונו גם כן למה שאמרו רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי, אלא לפי שרב ושמואל לא פירשו כוונתם לכן הביא המדרש דברי רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי שהם פירשו דבריהם, שמזה למדנו שגם כוונת רב ושמואל כך, וכן נראה ממה שאמרו בחלק דף ק, א' וזה לשונם ועליהו לתרופה רב יצחק בר אבדימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של מטה, איתמר נמי חזקה אמר להתיר פה אילמים, בר קפרא אמר להתיר פה עקרות עד כאן לשונו, ומדאמר שם איתמר נמי מוכח שזה שאמר להתיר פה של מעלה היינו פה אלמים, וזה שאמר פה של מטן היינו פה עקרות: