מימר. לשון מרירות:
קריאה במקור
עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 14 · Midrash 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שיכול לומר למדת הדין די. הכוונה לפי דאיתא בתורת חיים חולין דף פ"ו כשנתחייבו ישראל כליה חס ושלום אז הקדוש ברוך הוא נותן חלק למדת הדין וחלק למדת הרחמים, כי בשניהם נברא העולם, ומדת הרחמים בוחר חלקו קודם ונוטל כל העולם שהוא חלק היפה וגדול, ומדת הדין נוטל איש שהכל בו ששקול ככל העולם, וזהו שאמר המדרש אדם גדול שיכול לומר למדת הדין די, רצה לומר ששקול ככל העולם שיכולין לומר למדת הדין שדי לך בו:
אלו אבות העולם. ודרש בכרמי בזכות האבות שנקראו כרם דכתיב (ישעיה ה, א) כרם היה לידידי שדרשו חז"ל (איכה רבה ב, ו) על אברהם, ובילקוט תמצא הגירסא משונה (מתנות כהונה):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c9ec55673907c6be64456b96d73611210065c7d57386be88c0a13eb92a387d19