עלויה מן המדבר כו'. הוזקקו לזה דאי כפשוטו קשה למה ליה ליחס העליה מן המדבר, וכי מן המדבר העלה אותם, לא הוה ליה ליחס רק למה שממנו יצא דהיינו ממצרים (יפה תואר). ודרש תיבת עולה לשתי לשונות, לשון עלייה ממש, ולשון סילוק וירידה כמה דאת אמר (איוב ה, כו) כעלות גדיש בעתו, (בראשית מט, ט) מטרף בני עלית:
קריאה במקור
עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 3 · פרק 6 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חילוקה מן המדבר. צריך לומר סלוקה מן המדבר, ומפרש המדרש סילוקה היינו מיתתה היך מה דאת אמר במדבר הזה יתמו, וכן איתא לקמן פ"ח סימן ב'. והרד"ל פירש עלויה היינו השני כתרים בעד נעשה ונשמע, וסילוקה היינו מה שנסתלק אח"כ מהם על ידי חטא העגל, וכך צריך לומר סילוקה מן המדבר אמר רבי שמעון בן יוחאי במדבר טענו ובמדבר פרקו מיתתה כו' ממלכת כהנים נבואה מן המדבר, וכל מתנות טובות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל מן המדבר הוי מי זאת עולה מן המדבר:
טענו ובמדבר פרקו. זה נתבאר במסכת שבת פרק רבי עקיבא (פח, א) בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכל אחד ואחד מישראל שני כתרים אחד נגד נעשה ואחד נגד נשמע, וכיון שחטאו ישראל בעגל ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ופרקום שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב כו' עד בחורב טענו ובחורב פרקו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c9ec55673907c6be64456b96d73611210065c7d57386be88c0a13eb92a387d19