מאוהל מועד. כלומר כתיב ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד לאמר, וקשה ליה דהיה לו לומר ויקרא אל משה מאוהל מועד וידבר ה' אליו לאמר דבר אל בני ישראל וגו', שלא להפסיק בין וידבר אל לאמר כדרך הכתובים תמיד, גם קשה ליה קושית הספרי דכאן משמע שדיבר אתו מאהל מועד וכתוב אחד אומר ודברתי אתך מעל הכפורת, וכן הקשה בבמדבר רבה פרשה י"ד בסוף, לכן מתרץ רבי אלעזר דמאהל מועד אינו דבק עם וידבר אלא עם לאמר, שרצונו לומר שמאהל מועד ואילך ניתנה תורה לאמר, אמירה גמורה דהיינו הוראה, מה שאין כן עד השתא:
קריאה במקור
עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 3 · Midrash 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לדיוטגמא. רצה לומר משל לכתב כתוב בו גזירת המלך על בני מדינתו. וצורך המשל הוא לומר שאף על פי שהיו קצת המצות נודעות לישראל תחלה כדכתיב (שמות יח, טז) והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו, עם כל זה מאחר שלא נצטוו בהוראה עד אהל מועד לא היו נענשים דמצי משתמטי לומר לאו אדעתין, כגזירת המלך על בני מדינתו שאף על פי שהיא כתובה וחתומה ומסתמא ענינה מפורסם לבני המדינה עם כל זה אין מענישין על העובר עד שתתפרש להן בפרהסיא, דאם לא כן יאמרו לאו אדעתין:
עד שנתפרשה להם במדינה. ברבה גרס עד שתפרשה להם בדימוסה של מדינה, ופירש המעריך ברחוב העיר אי נמי מקום המשפט:
בית אמי זה הר סיני. שהתורה נקראת אֵם כאומר (משלי ב, ג) כי אִם לבינה תקרא ואמרו ז"ל (עיין ברכות נז, א) אֵם:
זה אוהל מועד. דרש הורתי לשון הוראה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c9ec55673907c6be64456b96d73611210065c7d57386be88c0a13eb92a387d19