הכל בורחים ממנו כו'. כוונת המאמר שאילן התפוח אין אדם נהנה בצלו לפי שאין לו צל גדול כשאר אילנות, מכל מקום מי שהוא חכם, לתקות טובת הפרי וריחו ומתיקותו וערבותו אל החיך ישתוקק לישב בצל המועט ההוא, כך אף על פי שיסורין באין על האדם שעובד את השם, ואינו מצליח בעולם הזה בהיותו יושב בסתר עליון ובצל שדי יתלונן, ראוי לו שלא יעזוב תומו בהיותו מקוה השכר העתיד לבא ומתיקותו וערבותו למכירים בו:
קריאה במקור
עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 3 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כך ברחו אומות העולם משבת כו'. לפי דרש זה דודי קאי אהקדוש ברוך הוא וכן הוא בהדיא בשמות רבה פרשה י"ז (סימן ב):
יכול אף ישראל כן. דאיתא בפסוק (שמות יט, יז) ויוצא משה את העם שני פירושים, פירוש אחד כפרש"י כחתן היוצא לקראת כלה, פירוש שני איתא בילקוט שהוציאם בעל כרחם, וזה שאמר יכול כו' וכפירוש הילקוט, תלמוד לומר בצלו כו' וכפרש"י (אסיפת אמרים):
מוציא ניצו. פירוש חנטת פירותיו קודם לעליו. ובפרק רבי עקיבא (שבת פח, א) הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות, ומפרש דתפוח היינו אתרוג, וריח אפך כתפוחים (להלן ז, ט) מתרגמינן כריחא דאתרוגא, ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילנו משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלים אחרים הוי פריו קודם לאותן עלין:
כך ישראל כו'. ולפי דרש זה נראה דקאי דודי אישראל, ואפשר שגם לפי דרש זה קאי דודי אהקדוש ברוך הוא והכי קאמר קרא כשם שיש לתפוח תוספת שבח על עצי היער כן החשיבני דודי זה הקדוש ברוך הוא בין הבנות היינו אומות העולם כי הם לא רצו לקבל התורה אפילו לאחר השמיעה, וישראל הקדימו נעשה לנשמע, הרי שיש הפרש גדול ביניהם מן הקצה אל הקצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c9ec55673907c6be64456b96d73611210065c7d57386be88c0a13eb92a387d19