עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 13 · Midrash 2

אלא ענה לי על ידי יהושע. ואמר לי על ידי אלעזר. כן צריך לומר, וכן הוא בפסיקתא רבתי פרשה ט"ו סימן י"א:

אלו שלשים ושמונה שנה שהיו ישראל כו'. פירש הר"ן שהנידוי היה בשביל חטא המרגלים, מה שאין כן החטא של עגל כבר נתכפר להן. והקשו המפרשים והרי כמה דינים נאמרו באותן שלשים ושמונה שנה. ומתרץ הבאר שבע שלא דיבר עמו דרך חיבה כדרך שאדם מדבר עם חברו אוהבו שנכנס עמו בדברים אף שלא מן הצורך לרוב החיבה, וגם לא דבר עמו פנים אל פנים. ורש"י במסכת תענית דף למ"ד, ב' פירש שלא היה הדבור עם משה פה אל פה בחיבה אלא בחזיון לילה, והרשב"ם בבבא בתרא דף קכא, א' פירש שלא היה הדבור עם משה פה אל פה כבתחילה, אבל אם הוצרכו לדבור כגון במעשה קרח שהיה אחר מעשה המרגלים היה מדבר על ידי מלאך או באורים ותומים, אי נמי לא היה מדבר עמו אלא על ידי מעשה הצריך להם עד כאן, ועיין מה שכתבתי בענף:

מיד וידבר ה' אלי לאמר. ומסיים שם בגמרא אלי היה הדבור, ורצה לומר מיד אלי היה הדבור ולא קודם לכן, ועיין ברשב"ם שם וברש"י בחומש:

הנצוחות. לשון נצחות ונשיאות (מתנות כהונה):

של ערלה. שתזמר, שיהושע מלן קודם כניסתו לארץ ישראל:

כנענים שיזמרו. שיכרתו:

להחלק. להזמר לחלקים. והרד"ל כתב אפשר דריש זמיר על ארץ ישראל כמה דאת אמר (בראשית מ"ג, יא) מזמרת הארץ:

תייר. מלשון (במדבר יג, ב) ויתורו את ארץ כנען: