עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 4 · Midrash 9

אין אנו יודעים במה לשמוח כו'. דהנה ידוע דהטובות וההצלחות הנצמחים מאתו יתברך, הנה הנם משני פנים, אם מצד הזמן אשר מסגולתו השעה משחקת להשפיע הטוב לבעליהן, או אף אם אין הזמן גורם לזה עם כל זה הוא יתברך משפיע הטוב, יהיה באיזו זמן שיהיה, והנה אין ספק כי בעת וזמן שישראל מושלמים במעלות השלימות, אז קרוב ה' לכל קוראיו למלאות חפצם עם שאין הזמן מסכים לזה, אך בזמן שישראל בלתי שלמים וראוים במעשיהם אז בלתי אפשרי להצליח דרכיהם, עד אשר גם העת והזמן יסכים להיותם בעוזרם כי אז גם הזמן מסגולתו יצליח ויעשה פרי בקשתם, למלאות חפצם ומשאלותם. וזהו ענין הספק כאן אם מלת בו קאי על היום טוב שנזכר לעיל זה היום, שהשמחה תושג לנו מסבת הזמן ועל כן נגילה ונשמחה בו ביום, או השמחה תושג לנו מעזר ה' לבדו אף בלתי סגולת הזמן ולכך נשמחה בהקדוש ברוך הוא, ומלת בו קאי רק על השם שנזכר גם כן לעיל מיניה זה היום עשה ה'. לזה בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך, להורות כי השמחה הוא מצדו יתברך לבדו ולא מסבת הזמן, והכי קאמר קרא אף על פי שזה היום הוא יום טוב ונעשה לנו בו נסים ונפלאות ואנו שמחים בהם אפילו הכי עיקר השמחה אינה בעבור יום טוב, אלא בעבור השם לפרסם את כל הגדולות ואת כל הנוראות שהוא עושה עמנו, ועל זה אמר נגילה ונשמחה בו רצה לומר בשם. ופירוש הכתוב שלפנינו כך הוא לפי דרש זה, הביאני המלך חדריו פירוש בחדרי התורה וממנה למדתי והבנתי שאין לשמוח אלא בך, שעל ידי התורה אני למעלה מן המזל, ועיין מה שכתבתי במהדורא קמא בעץ ובענף:

בך בישועתך. כמה דאת אמר (ישעיה כה, ט) נגילה ונשמחה בישועתו, ועוד כזה כמה מקראות:

בך בתורתך. כמה דאת אמר (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב:

בך ביראתך. כמה דאת אמר (תהילים ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה (רד"ל):