קריאה במקור

עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 7 · פרק 10 · Midrash 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בעל דבב. פירוש שונא, וסיפיה דקרא קדריש דובב שפתי ישנים:
2
שפתותיו רוחשות עליו בקבר. דהיינו שבהזכרת דבריהם חלק תורתם תעורר שורש נשמתן למעלה, ולהיות כי נשאר בקבר קוסטא דחיותא הקשורה בשורש נשמתן כדאיתא בזוהר, על כן בהתעוררת נשמתן מתעורר החיות שבגוף, וזהו פירוש הולך לדודי למשרים לשורש נשמתו, ומשם הוא דובב (ספר הפלאה [כתובות] בפתיחתא [אות ט]) ועיין מה שכתבתי בענף:
3
רוחשות. פירוש נעות כאילו מדברות, והיינו כשמזכירין דבר שמועה מפיו שפתותיו רוחשות, ופרש"י בבכורות (לא, ב) והנאה היא לו שדומה כחי:
4
ככומר של ענבים. ובגמרא מסיים מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף תלמיד חכם כיון שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר, עד כאן. ופרש"י כומר כלי שמניחין בו ענבים עד שמתחממין ויינו נח לצאת כמו מכמר בשרא דתמיד נשחט. דובב היינו רוחש ונע ויוצא למעלה:
5
כהדין דשתי קונדיטון כו'. משום דחכך כיין הטוב כתיב סבירא ליה למר דהיינו קונדיטון שהוא יין מתוקן בדבש ופלפלים, ומר סבירא ליה דאינו אלא יין לחוד אלא שלהיותו חשוב שהוא יין ישן נקרא יין טוב (יפה מראה):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c9ec55673907c6be64456b96d73611210065c7d57386be88c0a13eb92a387d19