עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 9 · Midrash 3

לא כדברי זה כו'. רצה לומר שהחכמים משום קושיא דמר ודמר לא מוקי כדברי זה ולא כדברי זה, ועוד שלפי דבריהם אין מאמר לדעת טוב ורע דבק אל כאחד ממנו, אלא הכי פירושו לדבריהם, היה כאחד ממנו ועכשיו שב לדעת טוב ורע, ודוחקו מבואר, אבל לפי דברי חכמים כאחד ממנו נמשך לאחד מהדרכים אשר היו לפניו, וממנו שב אל האדם, והדרך שבחר שהוא למיתתו הוא לדעת טוב ורע (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה כ"א (סימן ה), ושם ברבה כתובה סברת ר' פפיס דהכא לרבי יהודה בר סימון, וסברת רבי עקיבא דהכא לרבי פפיס, וסברת חכמים דהכא לרבי עקיבא, ואגדות חלוקות הן דפליגי אליבא דהני:

שומע אני בשור של מעלה. פירוש אילו לא כתוב אלא בתבנית שור הייתי אומר בשור של מעלה שבכסא הכבוד, לכך כתיב אוכל עשב ללמדך שבשור של מטה האוכל עשב מדבר:

דייך פפיס. דא"כ בתבנית שור אוכל מיבעי ליה, עשב למה לי:

אמר לו ומה אתה מקיים וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. אי בשור אוכל יכול בשור של שאר ימות השנה (רצה לומר כשאינו אוכל עשב) תלמוד לומר אוכל עשב אין לך מנוול. כן צריך לומר. רצה לומר שבאותה שעה כשאוכל עשב הוא מנוול ומשוקץ, ואף על פי כן המירו כבודו בו, אבל בילקוט הגירסא דרבי פפיס דרש וימירו את כבודם בתבנית שור בשור של מעלה, ואמר לו רבי עקיבא דייך פפיס הרי הוא אומר בתבנית שור אוכל עשב, אלא מה אני מקיים אוכל עשב אין מנוול כו'):

כמרטט לפניהם. פירוש היה רוקד לפניהם, ועיין בבעל הטורים ריש סדר שמיני שכתב שהיה רוקד לפניהם כאיל, והיינו דכתיב וירקידם כמו עגל, עד כאן. והמעריך פירש כמרטט לפניהם, מוציא רעי, וזהו שאמר כמה דאת אמר רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה שרפו נקביה והטילה רעי מגודל הפחד החזיקה כאדם שמחזיק עצמו שלא יטנף המכנסים, עד כאן לשונו. ואפשר לפירוש הראשון סמך על הקרא שור אוכל עשב, שאז זחה דעתו עליו ורוקד ומרטט כמשוגע, ועיין פסחים דף ק"ב ע"ב אל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם מפני שהשטן מרקד בין קרניו, וכן (שם) ריש תורא בדיקולא סק לאיגרא ושדי דרגי מתותך: