ויאמר אלהים אל יעקב כו' מוקש אדם ילע קודש כו'. דעתם ז"ל שהצווי הזה ליעקב כדי שיקיים נדרו ולהודיעו שהצרות שבאו עליו היה בשביל שאיחר תשלומי נדרו כמ"ש בהדיא בתנחומא:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 81 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תבא מארה כו'. וה"פ מוקש יהיה לאדם שיאכל קודש. וילע מל' ושמת סכין בלועך ואחר נדרים לבקר שכמו שנענש האוכל קדש כן הנודר ואינו משלם. כי הנדור הרי הוא קדש דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט (יפ"ת):
בלועו בבית בליעתו:
שהוא נהנה לא אמר אוכל משום דקמפרש קדש ישראל ולא שייך בזה אכילה ממש. ומשה"כ כל אכליו יאשמו הוא לשון מלציי:
נתבקרה פנקסו בתנחומא מפרש שהמלאכים מלמדים עליו חובה ומזכירין עונותיו ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d