עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 74 · פסקה 6

מה שהלך יעקב לג' ימים כו'. שהרי ביום שלישי לבריחה הוגד ללבן. ובאותן ג' ימים היה יעקב הולך לדרכו. והוא היה תחלה רחוק מלבן דרך ג' ימים כדלקמן נמצא ביום האגדה רחוק ממנו ששה ימים ויעקב לא הלך בדרך רק ג' ימים. ולמחרת יום הבשורה רדף לבן אחריו ממקום גיזת צאנו. ובאותו יום שרדף לבן אחריו נסע יעקב עוד לדרכו. והשיגו לבן ביום ההוא כדכתיב וירדוף אחריו דרך שבעת ימים. פי' ממקום גיזת לבן עד הגלעד. והוה מצי למימר מה שהלך יעקב לד' ימים אלא דימים שלמים חשיב להליכת יעקב (יפ"ת):

מה שהלך אבינו יעקב לז' ימים כו'. ס"ל דהא דכתיב וירדוף אחריו דרך שבעת ימים לאו ממקום גיזת לבן הוא דהא כתיב ויקח את אחיו עמו דהיינו קרוביו ומיודעיו ומסתמא לא היו עמו במקום הגיזה שלו אלא במקומו עיר חרן. וכן כתב הרמב"ן בשם פדר"א כי לבן שב לעירו ומשם לקח כל גבור חיל ורדף אחריו משם דרך שבעת ימים ובכל השבעה ימים הלך יעקב לדרכו. אלא שלא היה כסתם דרך של הולכי דרכים אלא דרך של מקנה צאן וילדים. לכן זה הדרך היה יכול לבן להלוך ביום אחד לפי שהלך בזריזות גדול. וזה רוצה ואינו רוצה כלו' ע"כ אתה צריך להודות שהרי כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב. וכתיב ויוגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה שלא היה יכול להגיע למקום לבן עד יום השלישי וכן לא הגיע לבן משם לביתו ג"כ עד ג' ימים. ומשם רדף אחריו דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימין ביה ר"ל היום עצמו שעומדים בו כשהדביק בו. באותו היום הוא שהלך דרך כל השבעה ימים:

הוי מה שהלך יעקב בז' ימים. ואף שיעקב שמר את השבת כדלעיל פ' י"א אפשר לומר שגם ביום שבת הלך כשיעור שמותר להלוך (יפ"ת):

הלך לבן ליום אחד וזה אות שרץ בכעס ובחרון גדול: