הה"ד אל תתן ה' מאויי רשע כו'. כי יעקב צפה ברוה"ק שלעתיד יתחייבו בניו חובת גלות תחת יד זרע עשו. לפיכך הכניע עצמו לפניו להיות סימן לבניו וללמדם אורחות מוסר שיקבלו עליהם שיעבוד והכנעה לנהוג בהם כבוד ומייתי סמך לדבר הא דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע שפירושו שיעקב היה מתפלל שיופר מחשבות הרעה וכדלקמן. הרי מוכח שיעקב ידע מהגלות (יפ"ת):
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 75 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר לפניו יעקב. ואע"פ שהמזמור על שם דוד. הא קי"ל דספר תהלים נא' על ידי עשרה זקנים וחד מנהון יעקב:
מחשבות לבו דסתם תאוה הוא בלב ע"ד תאות לבו:
מהו זממו אל תפק. דליכא למימר דפירושו שלא יעשה כמחשבתו. וזממו מגזרת כאשר זמם. ותפק מענין ויפק רצון. דהא זה כבר אמורה במאמר אל תתן ה' מאויי רשע. ומתרץ דהכי קאמר עשה לו זמם וכו':
עשה לו זמם כי מאוייו וחפצו המה רעים מאד. וחפצו רק לבלע ולהשחית ולכן עשה לו זמם שגם הוא יפחד מאחרים ועי"ז יטרד לבו ולא יחשוב כל כך רעה מרוב טרדתו. ובפ"ק דמגילה פרש"י זממו אל תפק אל תוציאנו מנחיריו. זמם כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמו של אנקה ונמשכת בו ומתוך חזקה אינה משתמרת אלא בו:
ד"א אל תתן ה' כו' כשם כו'. מפרש ליה דה"ק יעקב ה' אדני עוז ישועתי שכבר היית לי לישועה. סכותה לראשי ביום נשק ביום המלחמה כשבא לבן להלחם בי. וכאשר החלות להראות לי מדת טובך להצילני מיד לבן. כך אל תתן ה' מאויי של עשו הרשע שתפר רעות מחשבתו ותצילני מידו (נזה"ק):
זה אחד משלשה ב"א כו' שעליהם נאמר שאמרו בלבבם. שעל זה אמרו חז"ל הרשעים ברשות לבם. ודייקו מזה שנאמר ויאמר בלבו. ועניינו שזה מורה שלבם רעה מאד עד שנהפך כל יצורי לבם לרע. ולכן לא עמדו בידם כי לאנשים כאלה הנקם מכלה בהם:
ויאמר ירבעם בלבו קשה קצת דהא עלה בידו מחשבתו. וכאן אמר ולא עמדו בידו. ואולי הכוונה על בנו שבטל פרדסאות שהעמיד אביו שלא יעלו ישראל לרגל כדאי' בפרק אלו מגלחין:
אבל אני אהרוג את יצחק אבי תחלה. כצ"ל. וכן הוא במדרש שעם היפ"ת. והמדרש הזה מכוון למה דאי' לעיל פ' ס"ז שהלך עשו אל ישמעאל והתחתן עמו כדי לקרב דעתו עמו. ופיתה אותו שיהרוג את יצחק כו' וע"ש מ"ש. ועז"א לכך נא' זממו אל תפק בהריגת אביו. דזמם הוא ענין מחשבת מרמה ותחבולה שבא לסבב הריגתו דרך מרמה ע"י ישמעאל אבל לא עלתה בידו (נזה"ק):
ואירש את העולם לבדי. כי כבר ניתן כל העולם לזרע אברהם ויצחק ואין יורש אחר זולתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d