ד"א מברכיך ברוך. נראה שצ"ל קודם ויהי כאשר כלה כו':
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 66 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תני עכו"ם המברך את השם עונין אחריו אמן ולא חיישינן דלמא מכוון לשם עכו"ם. דכיון דמזכיר שם שמים מסתמא לשם שמים מכוין (נזה"ק):
בשם פי' אבל אם מברך את ישראל אף בשם אין עונין אחריו אמן. להורות שאינו מועיל אלא ברכת ישראל שיש לו זכות להתקיים ברכתו:
א"ר תנחום כו' ס"ל דיש לענות אמן אחריו. דאע"פ שאין לו זכות מ"מ לפעמים השעה מצליח לו להתקיים ברכתו. ומייתי ראיה מדכתיב ברוך תהיה מכל העמים אלמא ברכתם מועילה לפעמים (נזה"ק):
כבר מלתך אמורה דבר הראוי להשיבך כבר היא אמורה ואיני צריך להשיבך:
א"ל כמה דאמרת כו' פי' א"ל תלמידיו לר' ישמעאל כמו שאמרת לזה שברכך אמרת ג"כ לזה שקלל אותך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d