עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 51 · פסקה 3

הה"ד ימטר על רשעים כו' דריש דרמיז ביה על דינה של סדום שהמטיר עליהם מלמעלה אש וגפרית והיה זה מופת על עונש הרשעים בגיהנם לעתיד (נזה"ק):

גומרין ומצדן שפי' פחם מגזרת פחם לגחלים וקאמר פחים למדריש נמי מצודים מלשון פח יקוש וענין המצודים לכאן היינו ענין הורדתם לגיהנם כענין שנאמר יצודנו למדחפות וכדלעיל פ"ך (יפ"ת):

סולדת עליו נשרף ונבהל מפניו יותר מבשאר ריחות רעים הקשים יותר. ודריש בזה סיפא דקרא ורוח זלעפות שהוא ענין רעדה ובהלה:

למה שהיא יודעת שנדונת בה לע"ל ואפילו נפשות הצדיקים מתיראים מעונש גיהנם כי אין צדיק בארץ וגו':

שנאמר מנת כוסם חלק הרשעים לעתיד הוא אש וגפרית דקרא בשכר ועונש העתידים לנפש קמיירי דלעיל מיניה כתיב ישר יחזו פנימו והיינו לעוה"ב שרואים פני שכינה (יפ"ת):

כפיילי פיטורין ככוס משקה של בשמים ששותין לאחר המרחץ דריש ליה לשון כוס ממש. ולפי שהנאת הכוס אחר המרחץ שהעורקים פתוחים והאדם צמא ושתיית הכוס נכנסת בכל האברים אמר שהכוונה בכאן שכוס התרעלה הזה יחלחל ברשעים ככוס אחר המרחץ (יפ"ת) ועיין מ"ש לעיל פ"י סימן ח' פי' פיילי פיטורין:

אין דבר רע יורד מלמעלה. אין הרעה באה מלמעלה אלא מלמטה באה מאליה ע"י שלוחי הדינים. וע"ז נא' לא יגורך רע:

והא כתיב אש וברד כו'. העיקר כגי' הס' המדויקים דה"ג והכתיב אש וגפרית וגו' מן השמים. א"ל כתיב אש וברד שלג וקיטור רוח סערה הוא שעושה דברו. וזה מכוון למ"ש בילקוט וארא בענין הברד של מצרים וז"ל וימטר ה' בתחילה מטר כשירד נעשה ברד שנא' וימטר ה' ברד. למה שאין הרעה דרה אצל הקב"ה. המטר היה יורד והיה הרוח נכנס בו ועושה אותו ברד שנא' רוח סערה עושה דברו ע"כ. וכן הוא באש שהרוח סערה מערב בו כח אש מן האש היסודי ונהפך לאש וגפרית בכח הרוח סערה. ופעולה זו נעשה ע"י גבריאל למטה בארץ (נזה"ק):

מכאן שיש לו אוצרות אחרים. כלו' שיש לו אוצרות אחרים בשמים שהם רעים דמה ת"ל את אוצרו הטוב. אלא ללמדך שיש בשמים ג"כ אוצרות רעים. ומסיק הא דכתיב הכא מאת ה' מן השמים דהיינו כמרתק מן גבר פירוש כאבן המושלך בכח מן הגבר כלומר כמשליך אבן בכח מן הגשר מלמעלה למטה. כך השליך ה' אש וגפרית מאתו מלמעלה מן השמים עד למטה. והמעריך פי' כמרתק כאגרוף תרגום ירושלמי באבן או באגרוף מרתיק: