עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 59 · פסקה 2

עוז והדר לבושה כו'. שעל ידי שגמל חסד לשרה זכה לזקנה. ולפי שע"פ הדברים אלו מתפרש קרא דעוז והדר לבושה מייתי ליה לחזק דבריו כדאמר ממי את למד מאברהם כו' (יפ"ת):

לבושה של תורה דכל פר' אשת חיל משתעי בתורה. והענין ע"פ הנודע מחכמי אמת שהתורה יש בה נגלה ונסתר שהיא כולה שמותיו יתב'. ומדרגת הנגלה הוא כלבוש לבחינת הנסתר. והעושר והכבוד הבא לצדיקים בעה"ז אינו אלא מכח אור לבושה של תורה. אבל עיקר שכרה בבחינת אור פנימותה אינו מתגלה להם אלא לעוה"ב ועז"א עוז והדר לבושה של תורה כלו' אף גם באור לבושה של תורה עוז והדר שממנה בא לצדיקים עושר וכבוד. דעוז היינו עושר. והדר היינו כבוד. אבל ותשחק ליום אחרון כלו' היא בעצמה משחקת לצדיקים להראות להם פנים מסבירות ופנים שוחקות בשמחה רוחניות ליום אחרון דהיינו לעוה"ב (נזה"ק):

ממי אתה למד כו'. כמ"ש בתנחומא הוד והדר לבשת מהודך והדרך הלבשתו לאברהם שנתת לו הדר זקנה כו' והיה לו לכבוד מפורסם שהיא מדרגת הדר. וכן זכה למדרגת עוז שהיא עושר כדכתי' בתריה וה' ברך את אברהם בכל (נזה"ק):

אורך ימים בימינה כו'. שע"י גמילות חסדים זכה אברהם לזקנה. ולפי שעל פי זה מתפרש הכתוב יפה נקטיה לחזק דבריו (יפ"ת):

אורך ימים בימינה לע"ל. שפירש אורך ימים החיים הנצחיים בעוה"ב. ופי' בימינה בעקרה שהשכר העיקרי הנמשך מהתורה חיי העוה"ב (יפ"ת):

בשמאלה עושר וכבוד בעוה"ז כי פי' שמאלה השכר שאינו עיקר הנמשך ממנה הוא עושר וכבוד שהוא טוב מדומה:

אפילו שהיא באה להשמאיל כו'. פי' שתתן השכר המקרי. יהיה שכר טוב דהיינו עושר וכבוד. ומ"ש אפילו לפי שעל הרוב שכר מצות בהאי עלמא ליכא אלא כשפעמים באה לתת שכרה בעוה"ז ימשך ממנה עושר וכבוד כאברהם ורבי וחביריו אשר זכו לשתי שולחנות (יפ"ת):

ממי את למד מאברהם כו'. פירשתי בסי' הקודם: