אמר רבי יצחק הבבלי ודבר פי בצר לי שנדר מצוה בעת צרתו כו' דאע"ג דבעלמא הנודר נקרא חוטא אבל בעת צרה מצוה לידור דבר מצוה כדי שיגין עליו באותה שעה. והיינו דכתיב הכא וידר יעקב נדר לאמר. לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה להיות לבם נכון בטוח בה' בזכות המצוה (יפ"ת):
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 70 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולאביר יצחק אין כתיב אלא נדר לאביר יעקב תלה את הנדר. כצ"ל (א"א) והיה נודר בעת צרה שהיה מצטער על מציאת המקום כמה שנאמר את כל ענותו (יפ"ת):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d