עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 50 · פסקה 10

א"ר חנינא משיעלה כו'. ה"ג בס"מ כאן ובירו' פ"ק דברכות אר"ח מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין משיאיר המזרח עד שתנץ החמה ד' מילין דכתיב וכמו השחר עלה וגו' וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. וכי מן סדום לצוער ד' מילין יותר הויין. א"ר זעירא המלאך היה מקדר לפניהם הדרך. ומנין מאילת השחר עד שיאיר המזרח ד' מילין כמו וכמו מילתא דמיא לחברותה כו'. ופי' מאילת השחר היינו שהיא כמין תרתין קרנין דנהור דסלקין ממדינחא ומנהרין לעלמא כדאמר לקמן עד שיאיר המזרח דהיינו בשעה שהשמש מתחיל ליכנס בתוך עובי הרקיע שמאז פני המזרח מאדימים. הוא מהלך ד' מילין. ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה היינו יציאת השמש לגמרי על פני הארץ ג"כ ד' מילין. ולוט יצא משיאיר המזרח מסדום ובא לצוער בנץ החמה. וזהו דכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט וגו' דהיינו משיאיר המזרח דמיקרי עלות השחר וכתיב השמש יצא על הארץ דהיינו בשעת יציאת השמש לגמרי על פני הארץ דהיינו בהנץ החמה ולוט בא צוערה. ואהא פריך וכי מן סדום לצוער ד' מילין יותר הויין כדאי' בפ' מי שהי' דאר"ח לדידי חזי לי האי אתרא והוי ה' מילין. והתם משני ויאיצו שאני וכן משני הכא המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך כלו' שהיה ממהר דרכם להשים להם את העקוב למישור והוו ד' מילין:

פעמים פוחתת כו'. כלו' פעמים שנראה אותו הכוכב קרוב מאד לבקר והוא פחות משיעור ד' מילין עד אור המזרח. ופעמים שהוא נראה זמן רב קודם הבקר והוא נוסף על שיעור ד' מילין עד אור המזרח. וכיון דילפת בסמוך מקרא דלעולם שיעורו מכוון ד' מילין על כרחך אותו הכוכב אינו אילת השחר אלא הוא כמין תרתין קרנין דנהור המתגלים תמיד בשיעור שוה לפני אור הבקר באור המזרח (נזה"ק):

ממדינחא ממזרח ומאירין לעולם:

א"ר טובי' כו'. נתב' לעיל פרשה מ"א סימן ה' עיין שם: