עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 84 · פסקה 3

גזור די יסב כו' כלו' משל למלך שגוזר על אחד שיקבל ק' מכות ויקבל מאה דינרין. מגלבין פי' מכות ברצועה:

דין סכום כו' מנין המכות מכוונים נגד מנין הדינרין אם יקבל המכות יקבל הדינרין. ואם לא יקבלם בשלימות לא יקח כלום והמוכה לא יוכל לסבלם כולם או מת בתוכם. ולפיכך לא יקח כלום ונשאר בלעג ובחרפה על היסורים ששקבל בחנם (מת"כ). וכן איוב התרעם ע"ד היסורים שבאים על האדם ע"י קטרוג השטן כדי לנסות האדם כאשר אירע לו. אע"פ שלפעמים היא לטובתו בהיותו עומד בנסיון של היסורים. מ"מ כמה פעמים אינו יכול לעמוד ביסורים ונמצא שנלקה ביסורים בחנם. והיינו דמייתי להא מילתא הכא משום דדריש הכא אר"א בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה וכו' השטן בא ומקטרג וכו' דשייך לענין הפרשה ביעקב (נזה"ק):

בשעה שהצדיקים כו' כלו' שכבר יש להם שלוה ומבקשים שלוה יתירה מאז השטן בא ומקטרג:

וישב יעקב כו' דיעקב בכל דרכיו היה טרוד ומצטער מעשו ומלבן ומדינה. וגם עתה שישב מעט בשלוה שניצול מהצרות ההן. קפץ עליו רוגזו של יוסף:

לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן. ולפי גירסתינו דגרס מעיקרא עשו משמע דקאי על מה שהוצרך תחלה לצאת מבית אביו מפחד עשו. אבל בילקוט איוב גרס לא שלותי מלבן ולא שקטתי מעשו כו'. דס"ל דתחילת יציאתו מבית אביו לא נחשב לצרה כיון דהלך לשם לקחת לו אשה אבל בצאתו בית לבן ופגע בו עשו בדרך עם ת' איש ובקש להרגו ולהכותו אם על בנים מאז נאמר ויירא יעקב מאד ויצר לו שאז היה בצרה גדולה (נזה"ק):