בני אם ערבת לרעך. משום דדריש האי קרא בסמוך ביהודה מייתי ליה הכא. ומפרש ליה מעיקרא כפשוטו. ומייתי הא דאמר רבי חנינא ברח כו':
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 93 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברח מן הפקדונות. והיינו כדאמר בסמוך לית שמיא פקדון אלא פק דין. והטעם לפי שמביא עצמו לידי מריבה ושבועה:
ומן המאונין דהיינו שלא ילמדוה למאן דדילמא כי גדלא מתחרטת (תוספות):
ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו מפרש בגמרא דהיינו כערבות של ציון דאמרי שלוף דוץ. ופרש"י של ציון שם מקום שמניחים הלוה ותופסין הערב:
הדבק בחליצה מוקי לה בגמרא כאבא שאול דאמר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם ד"א כאילו פוגע בערוה וקרוב בעני להיות הולד ממזר:
ובהפרת נדרים כרבי נתן דאמר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן והילכך מצוה להפר נדרו:
ובהבאת שלום כו' כדכתיב בקש שלום ורדפהו:
בני אם ערבת לרעך זה יהודה. שנרמז בזה ענין יהודה ללמוד ממנו תוכחת מוסר לדורות איך דבר הערבות מוכן לידי תקלה ושומר נפשו ירחק ממנו:
ויגש אליו יהודה כי הגשתו היינו לנשק רגליו. ובאומרו בי אדוני קיבל עליו מלכותו ואדנותו (יפ"ת):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d