עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 63 · פסקה 12

ויצחק ק"פ וזה תימא שהרי הראשונים היו חיים בטבע יותר מהבאים אחריהם:

אלא אותן חמש שנים כו' מפני שצפה הקב"ה שעתיד לצאת ממנו עשו לזה לא נגזר לו חיים אלא קע"ה שנה (ש"ך על התורה):

שעבר ב' עבירות. ובספ"ק דב"ב אי' חמש עבירות עבר. וכן איתא בתנחומא שמות ע"ש:

שבא על נערה מאורסה. אע"פ שלא נצטוו ב"נ ע"ז מ"מ מכוער הדבר:

שנאמר כי בשדה מצאה וכתיב הכא ויבא עשו מן השדה:

המד"א אם גנבים באו לך. וכתיב ויבא עשו וכל אלה אסמכתות נינהו והענין היה מקובל בידם (יפ"ת):

והוא רואה לבן בנו עובד ע"ז כי כשהיה בן י"ג פירש לעכו"ם אך לפי שהיה בצנעה ולא נודע לאברהם לכן לא מת אברהם אז. אבל השתא עשה בפרהסיא:

כי טוב חסדך מחיים. כי פעמים עושה ה' חסד עם האדם במיתה יותר מבחיים כשטוב לו שימות:

אנא פתח פומי כו' דהלעיטני משמע להלעיטו אכילה גסה להשליך אל פיו. וכה"ג איתא בפסיקתא ובטן רשעים תחסר זה עשו שאמר ליעקב הלעיטני וגו':

משתדר פי' שופך ומשלח מאכל הרבה לתוכו:

מיניה ומן פטרוניה. מפטרון ואדון של התבשיל כלו' מכח מאדים ומדה"ד האדומה שהוא פטרון על כל דבר אדום. ולכן כפל ואמר האדום האדום (מת"כ ונזה"ק):

מיניה ומן דכוותיה. שכל עניניו וקניניו היו אדומים (שם). אבל רש"י ז"ל היה לו גי' אחרת מיניה ומן פטרוניה (כלו' הלעיטני נא ממה שאתה אדון עליו מממון שלך. ומן פטרוניה כלו' הלעיטני מן האדום שהוא של אדוניך היינו משל שכינה כגון נוב ושילה ובית עולמים. לכך כתיב ב' פעמים האדום) הה"ד כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו (תהילים ע״ט:ז׳) וכן היה כתוב במדרש של רש"י ז"ל. והוא ע"ד אסמכתא לדרשה זו. וריש לקיש אמר מינך ומן דכוותך צדיקים כמותך (כמו עשרה הרוגי מלכות. האדום לשון דומה. כמו בדומים) עכ"ל רש"י כפי מ"ש לשונו בעל יפ"ת ובעל א"א. והמוסגר הוא פי' רש"י. אבל במדרש עם פרש"י דפוס וויניצי' איתא מינך ומן דכוותך צדיקים שכמותך כגון ר' ישמעאל וחבריו הרוגי מלכות. האדום עושה לשון דומה. כלו' בדומין לך עכ"ל רש"י שם:

בלבוש אדום כלומר בתוקף מדה"ד הקשה שהוא מבחינת גוון האדום. ולא יתנהג עמו ברחמים כלל:

שדה אדום שפי' שדה האדום. שאם פירושו שדה של אדום. כבר קאמר ארצה שעיר:

מגן גבורהו מאדם ומסיפא דכתיב אנשי חיל מתולעים יליף ללבושו אדום (שהתולע הוא צבע אדום כמו אם יאדימו כתולע (ישעיהו א׳:י״ח)) ולא קאמר לה שהוא פשוט. או שיש דילוג סופר כאן ובס"א איתא (יפ"ת):