ויכלו השמים כו' דהו"ל למימר וישלמו. או ויגמרו. ע"כ דרש שבא ללמדנו שיש להם תכלה שעתידין לכלות. כמ"ש כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה על כן יש להם קץ. אך התורה אין לה קץ כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ובתורה משתעי קרא:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 10 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סקוסים פי' גבול וקץ:
ד"א לכל תכלה כו' מפרש ויכלו לשון תכלית והשלמ'. ואיירי בענין המלאכה. דתכלה הוא לשון השלמה. וה"פ לכל תכלה דהיינו השלמת מלאכה בששת ימי בראשית ראיתי קץ שלעולם אין בו תוספת עוד. ואין כל חדש תחת השמש. אבל התורה שהיא החכמה העליונה מתרחבת ומתגלית בכל יום מה שלא נודע עד עתה וזה רחבה מצותך מאד (יפ"ת):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d