כתיב מן גערתך כו'. וכתיב בתריה גבול שמת בל יעבורון וגו' כלו' שיהיה להם גבול ומדה קצובה. ואהא דריש הכא יקוו המים יעשה מדה למים מדלא כתיב לשון אסיפה בהדיא (נזה"ק):
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 5 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יעשה מדה למים שבמאמר זה נתן להם מדה. שמתחלה היו ממלאים כל העולם בלי מדה (יפ"ת):
והיך מד"א וקו ינטה. שהוא מלשון מדה:
יקוו לי המים דורש לשון תקוה. כמו לי איים יקוו. ור"ל שבשרם שישובו לכסות הארץ כשיחטאו דור המבול:
במנולין פי' בסודרין שעל ראשם שמסירין אותם מראשם מפני כבוד. כמו שנוהגין בני אדם ששואלים שלום ע"י רמיזה. יש מקומות שמניחין האצבע אצל הכובע לסימן נתינת כבוד או שמסירים הכובע (רש"י):
אלא מן המים שלא היה אז בעולם רק מים:
היו אומרים אדיר במרום ה' משברי ים שהם אדירים נותנין הודיה שאדיר במקום ה' וכאין נחשבו לנגדו (יפ"ת):
שאין להם אמירה ודבור בפירוש אלא ברמיזה ועניניהם נגלים לפניו יתברך כדכתיב יום ליום יביע אומר וגו' אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם. כלומר שדבורם אינו אלא ברמיזה (נזה"ק):
עמד דור המבול לפי שענשן מפורש בתורה הקדימו לדור אנוש שהיה קודם המבול (יפ"ת):
עמד דור אנוש ומרד בו כדכתיב אז הוחל לקרא בשם ה' והוא ל' מרד כדלקמן בפרשה כ"ג סי' ב':
יפנו אלו דס"ל שבדור אנוש ובדור הפלגה ג"כ לקה העולם במים כדלקמן פ' פ"ב סי' י"ג. ודלא כר"א דבפרקין (יפ"ת):
הה"ד ויהי הגשם מייתי ראיה שמים אלו היו מתוקנים מתחילה לזה כמ"ש יקוו לי המים מדקאמר הגשם בה"א הידיעה משמע המוכנות וכן כתב רש"י ז"ל הה"ד ויהי הגשם הוא הגשם שהיה מששת ימי בראשית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d