ששינו לתלמי מגילה דף ט' ע"ש:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותצחק שרה בקרוביה כדי שלא יטעון למה לא הקפיד על אברהם כשצחק כדכתיב ויפול אברהם על פניו ויצחק כמו שהקפיד על שרה. ולכן כתבו לו בקרוביה שעל שאמרה בקרוביה דרך לעג הקפיד הקב"ה:
כ"ז שהיא ילדה כו'. כך נתן השי"ת הטבע לנשים ילדות להתקשט בפני בעליהן. ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה תכשיטין ר"ל שאני מתאוה בטבעי אל תכשיטין. דכיון דתלת מילי משתמען מעדנה ושקולים הם יבואו כולם:
אחרי בלותי היתה לי עדנה עדנין. כלו' שעות הוסתות שהרי פירסה נדה כדאפרים מקשאה דלעיל. והיא חשבה שבטבע היתה לה ועל כן הרחיקה הלידה מצד טבע בעלה:
כ"ז שהיא ילדה יש לה עדונין. כצ"ל (ולא גרסי' עדויין. דעדויין היינו וסתות וכבר נזכרו בפירוש הב') ופי' עדונין צחצוח הבשר בלשון המשנה שמשיר את השער ומעדן את הבשר כדפירש רש"י בחומש. ובפרק הפועלים שנתעדן הבשר ונתפשטו הקמטים:
זמני הוא וה"ק אחרי בלותי היתה לי עדנה וממני אין מניעה מלהוליד. שזמני הוא גם עכשיו. אלא ואדוני זמן שהמניעה הוא ממנו ווי"ו ואדוני כוי"ו ועבדיך באו לשבור אוכל שפי' אבל עבדיך באו לשבור אוכל כדכתב הרא"ם ז"ל:
טוחן ולא פולט מגזרת תטחן לאחר אשתי. כלומר שנזקק לה ואינו מוציא זרע:
אמר הקב"ה כו'. ה"ג בס"י אמר הקב"ה אתה מילדת את עצמך ומזקנת את חברך. ואני זקנתי מלעשות נסים. והיינו כמ"ש בסמוך ששרה אמרה זמני הוא אלא ואדוני זקן. וע"ז אמר הקב"ה וכי אני זקנתי מלעשות נסים בתמיה כמו שעשיתי עד עכשיו שנגע את פרעה בעבורם ונהלם בכבוד והדר בכל מקומות ישיבתם (נזה"ק):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d